לאחר שנים רבות, בהן שלט הבלט קלאסי בזירת המחול המערבי, החלו רקדנים ויוצרים לחפש גישות חדשות וצורות תנועה שונות. מחול מודרני, התפתח באירופה וארה”ב בתחילת המאה העשרים, מתבסס על יסודות המחול הקלאסי, ובו זמנית גם מתנגד להם. , המחול במערב מתפתח ללא הפסקה ומחפש חידושים ושינויים באופן קבוע.כבר בסוף המאה ה-19 החלה איזאדורה דאנקן לחקור את המחול השבטי באפריקה, וליצור ממנו טכניקת מחול חדשה, שמרכזה בתחושה של קשר עם האדמה. זהו סגנון מחול שנוצר יותר מהשורש ופחות מהגובה, שהיה מצוי במחול הקלאסי. התחושה היא של משקל שנטוע היטב באדמה, והיא מנוגדת לניסיון רב השנים של בלרינות ורקדנים להראות “חסרי משקל” ו”מעופפים” מעבר לכוח המשיכה.